https://www.beerot-tamar.co.il https://www.beerot-tamar.co.il/4 <div data-rss-type="text"> <p> <span> <span> מקובל לחשוב ולתרגם את המילה דיאלוג כדו שיח מילולי. </span> </span> </p> <p> <span> אך אנשי האמנות ידעו לספר שיש דיאלוג מוסיקאלי, הבעתי, צבעוני, תנועתי וכד'. </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> </div> <div> <img src="https://irp.cdn-website.com/320e6328/dms3rep/multi/%D7%A9%D7%97+%D7%9E%D7%98.jpg"/> </div> <div data-rss-type="text"> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> דיאלוג הוא אומנם דיבור בין שנים ויותר אך הוא יכול לכלול את כל החושים ולאו דווקא מלל.הדיבור במשפחה הוא מעין זה. </span> </p> <p> <span> הוא מכיל את הכל. </span> </p> <p> <span> מדברים עם העיניים. </span> </p> <p> <span> רוקדים ביחד. </span> </p> <p> <span> משחקים ביחד. </span> </p> <p> <span> ועוד מצבים רבים בהם הדיבור הוא בחזקת "נעלם" ו"נאלם" אך ישנו דיאלוג עשיר. </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> לכן במובן מעשי, המשפחתי, דיאלוג הוא הלך רוח, אשר יאפשר הקשבה ומפגש בין שני עולמות - העולם שלי והעולם של בן שיחי. </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> באחריות ההורים לזמן זמנים של דיאלוגים עם הילדים. </span> </p> <p> <span> המטרה היא: הקשבה. במהלך הדיבור ההורה מנסה להבין את השקפת העולם של הילד, מקשיב לדבריו ומכבדו, ואף מתייעץ עימו. כל אלו הם חלק מתפקידי ההורה. אולם, אין פירושו של דבר שעלי, כהורה, להסכים עם בין שיחי. </span> </p> <p> <span> וכן אין הצהרה על כך שמתנהל משא ומתן או שנגיע לעמק השווה. </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> כהורה, אני יכול לנהל דיאלוג מעמיק עם ילדי, להיות אמפתי למצבו ובכל זאת לא לקבל את התנהגותו או את הצעותיו, ואף לפעול בסופו של דבר כראות עיני כהורה. </span> </p> <p> <span> <span> האחריות הסופית תמיד תהיה שלי ועלי להכיר בכך, ולא להשתמש בכסות הדיאלוג כאמצעי להסרת אחריות. </span> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> גם אם אקבל את דברי הילד ואנהג על פי רצונו, גם אז האחריות הסופית תהיה מוטלת על כתפי. לא אוכל לבוא אליו בתלונות לאחר מעשה, אלא רק לשקף לו את התהליך ותוצאותיו. </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> הדיאלוג אינו פוטר אדם מן הסמכות שיש לו, נהפוך הוא, הדיאלוג מחדד את הנטל האמיתי של הסמכות - האחריות! </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <span>   </span> </p> </div> Wed, 11 Sep 2024 19:10:59 GMT https://www.beerot-tamar.co.il/4 thumbnail main image https://www.beerot-tamar.co.il/my-post9fc9b8ff Wed, 31 Jul 2024 13:52:27 GMT https://www.beerot-tamar.co.il/my-post9fc9b8ff thumbnail main image https://www.beerot-tamar.co.il/2 <div data-rss-type="text"> <p> <span> היום לוויתי טיול של הבת שלי. </span> </p> <p> <span> <span> בסיום הטיול המדריכה, רבת הניסיון והגיל, הגיע נפעמת אל המחנכות וצוות ההורים. כזו סמכות ואהבה עוד לא ראיתי. </span> </span> </p> </div> <div data-rss-type="text"> <p> <span> <span>  </span> </span> </p> <p> <span> <span> התגייסות ההורים לקו החינוכי של המחנכות (בכל זאת טיול מטעם בית הספר), </span> </span> </p> <p> <span> וילדים שנעים במרחב מאוד מאפשר ובלי הרבה התנגדויות קבלו כל סמכות שעטפה אותם. </span> </p> <p> <span> בסופו של דבר בזכות קבלת הילדים את הסמכות, יכולנו להרחיב את הגבולות (שאכתוב עליהם בפוסט הבא) כי היה הרבה ביטחון. </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> ביטחון: </span> </p> <p> <span> בטחון עצמי </span> </p> <p> <span> <span> הצורך בביטחון הוא צורך בסיסי וראשוני של האדם. </span> </span> </p> <p> <span> ידוע כי קיים קשר בין קיומן של דמויות סמכות משמעותיות בחיי הילד לבין בנייה של תחושות בטחון עצמי ואמון בסיסי בסביבה. </span> </p> <p> <span> <span> עוד כשילדינו תינוקות הם מקבלים מאיתנו, ההורים שיקופים התואמים את מעשיהם. </span> </span> </p> <p> <span> <span> (כשתינוק מילל, צוחק, זוחל, מגרגר, מחייך, ממלמל...) כשתגובת ההורים היא התפעלות, או כל תגובה חיובית אחרת, </span> </span> </p> <p> <span> <span> התינוק בונה בתוכו את הביטחון שלו בעצמו. </span> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <span> ביטחון זה יאפשר לתינוק להיפתח לעולם ולהתמודד גם עם חוויות מאתגרות כמו תסכול, אכזבה, הפסד. </span> </span> </p> <p> <span> לילד יהיה את הכוח להמשיך ולהיות חיוני, יוזם וכו'. </span> </p> <p> <span> <span> כהורים אנו נתפסים בעיני הילדים כדמויות נערצות, מושלמות. כל יכולים. </span> </span> </p> <p> <span> היתרון בפתיסת הילדים אותנו ככה, זה שהם מוצאים בתוך עצמם את אותם כוחות של הוריהם מאפשר להם להשוות את עצמם להורים. כך מתפתחת היכולת "ההוריות" בתוך הילד: </span> </p> <p> <span> יכולת להרגעה עצמית במצבים מעוררי חרדה ומרגשים. </span> </p> <p> <span> יכולת לויסות צרכים ורגשות, יכולת שליטה עצמית. </span> </p> <p> <span> היכולת למחויבות ולהתמסרות לאידיאלים. </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> הסמכות ההורית מאפשרת להורה להיות נוכח בחיי ילדו. </span> </p> <p> <span> <span> הורה נוכח הוא הורה הרואה את ילדו, פוגש אותו וער למעשיו. </span> </span> </p> <p> <span> <span> הורה נוכח זה הורה שמשקף שיקוף מלא ומציאותי של האינטראקציות עם הילד וער לחשיבות צרכיו ההתפתחותיים של ילדו ובניית הדיאלוג עמו. בכך ההורה מאפשר לילד לבנות בתוכו תחושת מסוגלות הנשענת על בסיס התנהגותו במציאות. </span> </span> </p> <p> <span> <span> הורה נוכח זה ההורה שאינו משמש לילד רק קהל או דמות מתפעלת, </span> </span> </p> <p> <span> <span> אלא מהווה דמות ראויה להערכה ולחיקוי- דמות שהילד נושא עיניו אליה דווקא מתוך היותה נוכחת באופן פעיל בעיצוב חייו, </span> </span> </p> <p> <span> דמות המספקת לו ערכים, הנחייה, הכוונה ומודל לויסות עצמי ולהרגעה בשעת הצורך. </span> </p> <p> <span> הורה נוכח יוצק המון ביטחון בילדו בעצם זה שהוא נושא בסמכות. </span> </p> <p> <span>   </span> </p> </div> Sun, 28 Jul 2024 19:04:32 GMT https://www.beerot-tamar.co.il/2 thumbnail main image https://www.beerot-tamar.co.il/1 <div data-rss-type="text"> <p> <br/> </p> <p> <span> אהבה: </span> </p> <p> <span> <span> ההנחה הבסיסית היא, </span> </span> </p> <p> <span> <span> שהורים אוהבים את ילדיהם, </span> </span> </p> <p> <span> <span> <span>  </span> לעיתים יותר מכפי שהם אוהבים את עצמם. </span> </span> </p> <h3> <span> <br/> </span> </h3> </div> <div data-rss-type="text"> <p> <span> ההורה אוהב את ילדו - כפי שאדם אוהב חלק מעצמו, ואף הרבה יותר ולעיתים זו הזדמנות לחיות את הילדות מחדש דרך הילד, </span> </p> <p> <span> אך הפעם בדרך משופרת וטובה יותר. </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <span> כולנו תולים תקוות רבות בילדינו, לא מעט מהן הן תקוות של תיקון. </span> </span> </p> <p> <span> תיקון שלנו, של הילדים שהיינו או של ההורים שהיו לנו. </span> </p> <p> <span> <span> אולם הילד הוא לא רק פנטזיה של ההורה הוא גם אדם בפני עצמו. </span> </span> </p> <p> <span> <span> לילדים יש מזג ותכונות משלהם, אישיות נפרדת ושאיפה לעצמאות. </span> </span> </p> <p> <span> לעיתים כאשר כל אלו נפגשים ובאים לידי ביטוי מתפתח לנגד עיניו של ההורה אדם צעיר, שההורה לא תמיד מכיר, לא תמיד מבין ו... לא תמיד אוהב. </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> <span> ילדים המערערים על סמכותנו, ילדים בעלי מזג קשה, ילדים הסובלים מקשיי ויסות, וילדים תובעניים המתבטאים בחוצפה, הם ילדים לא נעימים. גם אם הילדים דומים להורים, זה לא הופך את המפגש בין הילד להוריו לנעים יותר, לעיתים אף ההפך הוא הנכון. </span> </span> </p> <p> <span> הורים, הרואים את מגבלותיהם משתקפות בהתנהגות ילדם ובאישיותו עלולים לחוות קושי רב. </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> <span> במידה והילד אינו דומה באישיותו להורה, יתכן שהמצב יהיה אפילו קשה יותר, כך שברגעי משבר ההורה ירגיש שהיצור הקטן שצועק, שובר, מקלל ומתחצף כלפיו, כלל אינו הילד שקיווה לו, הוא לא הילד שהוא אוהב. להיחלשות האהבה בקשר בין הורים לילדיהם ישנה משמעות הרסנית. ההורה חווה לא אחת את אובדן התקווה ליצור ילד טוב ממנו. או לספק לילדו הורות טובה, מכפי שהוא חווה. </span> </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> <span> בד ובד גם הילד חווה אובדנים משמעותיים: </span> </span> </p> <p> <span> <span> הוא חווה את אובדן ההורה הסמכותי, המווסת והמכיל ועימו גם את אובדן ההורה המתפעל, האוהב והמגדל. </span> </span> </p> <p> <span> אובדנים אלו עלולים ליצור סדקים משמעותיים בהתפתחות אישיותו. </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> <span> במובן מסוים הורה שאינו אוהב את ילדו מתנכר לעצמו. </span> </span> </p> <p> <span> <span> הוא חווה רגשות אשם, כעס, תסכול, אכזבה ולעיתים אף תחושת אבל. </span> </span> </p> <p> <span> <span> הוא חווה זאת לא רק כלפי ילדו, אלא אף כלפי עצמו. </span> </span> </p> <p> <span> <span> חשוב לציין, כי גם הורים שלרוב אוהבים את ילדיהם, באותם הרגעים שבהם הם אינם יכולים לחוש כך, נוטים לחוש תחושות דומות של אשמה, תסכול, אכזבה ואבל. </span> </span> </p> <p> <span> <span> אם רגעים אלו אינם מגיעים למסה קריטית כלשהי, הורים מסוגלים לנצור את חווית האהבה על פני חוויות אחרות, וכך כאמור גם הילד. </span> </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> עם זאת, קיימים מקרים בהם המסה הקריטית מצטברת וחווית האהבה הבסיסית הופכת לחוויית סלידה, אכזבה או התנכרות . </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> <span> כאן הסמכות ההורית, תבסס תחושה שההורים בעלי משמעות והשפעה על ילדם, מאפשרת להשיב לחייהם את התקווה - לא רק ביחס לילד, אלא גם ביחס לעצמם. </span> </span> </p> <p> <span> <span> הם מתחילים להאמין ביכולתם להיות הורים טובים יותר, </span> </span> </p> <p> <span> <span> אנשים טובים יותר . </span> </span> </p> <p> <span> <span> הורים אלו יכולים לשוב ולמצוא את האהבה כלפי עצמם וכלפי ילדם. </span> </span> </p> <p> <span> <span> אהבה אשר אינה צבועה רק בכאב, אלא יש בה גם הנאה, התפעלות ותקווה. </span> </span> </p> <p> <span> במובן זה, השבת הסמכות ההורית היא פתח להשבת האהבה בין ההורה לבין ילדו. </span> </p> </div> Sun, 21 Jul 2024 19:37:48 GMT https://www.beerot-tamar.co.il/1 thumbnail main image https://www.beerot-tamar.co.il/my-postd121cd07 <div data-rss-type="text"> <h3> <span> <span> לפעמים חיינו מתגלגלים </span> </span> </h3> <h3> <span> <span> כך שמתוך כאבינו </span> </span> </h3> <h3> <span> <span> פתאום יש התבהרות על עננה אחרת, </span> </span> </h3> <h3> <span> <span>  </span> מתקופה אחרת. </span> </h3> </div> <div> <img src="https://irp.cdn-website.com/320e6328/dms3rep/multi/%D7%A6%D7%9E%D7%A8%D7%AA+%D7%A2%D7%A5+%D7%9E%D7%9B%D7%A0%D7%A3.jpg"/> </div> <div data-rss-type="text"> <p> <span> <span> לפעמים חיינו מתגלגלים כך שמתוך כאבינו פתאום יש התבהרות על עננה אחרת, </span> </span> </p> <p> <span> <span>  </span> מתקופה אחרת. </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <span> יושבת מולי אמא חכמה ומשכילה, אישה שכלתנית וחזקה. </span> </span> </p> <p> <span> בעבודה שלה היא מנהלת צוות. היא מקבלת החלטות ויוזמת. אשה יצירתית אין ספק. </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> "אני לא יודעת מה קורה לי בקשר שלי מול בני" היא אומרת ומתחילה לרעוד בקולה. </span> </p> <p> <span> <span> "משהו בקשר שלי איתו מאוד מעורבב. הוא בחרדה ואני איתו שם. הוא בלחץ ואני איתו שם ואז מה שקורה בבית זה אסון. </span> </span> </p> <p> <span> <span> במקום להיות הורה מתפקד ולעזור אני כולי מתערבבת איתו וזה גוש גדול של לחץ, צעקות, חוסר אונים, בכי שלו, תסכול שלי... </span> </span> </p> <p> <span> וכשאני מצליחה איכשהו קצת לצאת מזה אני ניגשת אליו ומדברת איתו ממקום קצת יותר רגוע אבל זה לא מחזיק מעמד להרבה זמן ושוב אנחנו מסתחררים במערבולת רגשית כרכבת הרים" </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> היא משתתקת ומבקשת טישו. </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> האמת שזה היה ממש לידה, אך בקשתה עוררה חמלה ואיפשרה לה ולו לרגע קט, להרשות לעצמה להיות נזקקת. </span> </p> <p> <span> להרשות לעצמה להיות חלשה, לא מושלמת. </span> </p> <p> <span> להרשות לעצמה להיות אנושית. </span> </p> <p> <span> להרשות לעצמה להיות אמא שלפעמים הולכת לאיבוד. </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> שקט </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> מרגישה איך המחשבות רצות בתוכה </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> מרימה אלי מבט, </span> </p> <p> <span> "את יודעת, התחלתי לחשוב על אמא שלי. היא הייתה צועקת עלי המון. לא הבנתי אף פעם למה היא צועקת עלי ככה. מה עשיתי? הייתי שונאת אותה על זה ואני שונאת את עצמי כל פעם שזה קורה לי, כי הבטחתי לעצמי שאני לא אהיה כמוה.... </span> </p> <p> <span> ואת יודעת מה חשבתי עכשיו? </span> </p> <p> <span> אמא שלי התערבבה איתי. </span> </p> <p> <span> אמא שלי עשתה את זה מתוך החוסר אונים שלה והחיבור החזק שלה אלי. </span> </p> <p> <span> <span> פתאום אני מבינה דרך בני, כמה אמא שלי אהבה אותי ואני לא יכולתי להבין את זה... </span> </span> </p> <p> <span> שאני יכולה להתחיל לסלוח לעצמי אבל גם לסלוח לאמא שלי". </span> </p> </div> Mon, 15 Jul 2024 13:46:49 GMT https://www.beerot-tamar.co.il/my-postd121cd07 thumbnail main image https://www.beerot-tamar.co.il/my-postbdfa2973 <div data-rss-type="text"> <h3> <span> <span> היום יש כבר הוכחה מדעית: </span> </span> </h3> <h3> <span> <span> לרגשות השפעה מכרעת על תהליכים ביוכימיים. </span> </span> </h3> <h3> <span> <span> וגם אם תהיה הקפדה על תזונה בריאה, </span> </span> </h3> <h3> <span> <span> אין הדבר יוכל להגן עליכם מפני חולי אם אתם אוגרים בתוככם מצבורים של </span> </span> </h3> <h3> <span> <span>  </span> לחצים ורגשות מודחקים. </span> </h3> </div> <div> <img src="https://irp.cdn-website.com/320e6328/dms3rep/multi/pexels-photo-26732877.jpeg"/> </div> <div data-rss-type="text"> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <span> כשד"ר ג'נט גריסון, הוציאה את ספרה "זה לא מה שאתה אוכל אלא מה שאוכל אותך" בשנת 1993, היא בטח לא תארה לעצמה שהספר שלה יהפוך לאייקון תרבותי המייצג את לב לבם של תחלואי העולם המערבי. </span> </p> <p> <span> <span> היום ידוע שלרגשות יש השפעה משמעותית על התאים. כל עוד זה רגש חיובי הכל טוב. אך מה קורה עם מדובר ברגש שלילי? ועוד לאורך זמן? </span> </span> </p> <p> <span> זה מזמין אותי לשאול , אם באמת חשוב מה אנחנו אוכלים, אם ממילא התאים לא יכולים לקבל לתוכם מרכיבי תזונה חיוניים אחרי עשרות שנים של התעללות רגשית. ענין זה שווה מחשבה... </span> </p> <p> <span> יש לנו נשמה בתוך הגוף. שתי מערכות שונות מאוד זו מזו אך קשורות זו לזו באופן מושלם. כל מה שקורה ברוחני קורה בגשמי ולהפך. מערכת היחסים בין רגשות לבין הגוף הדוקה ומבוססת על קשרים עצביים וביו-כימיים. כאשר אנחנו חווים רגש כלשהו, נוצרת עוררות עצבים הגורמת לתחושות גופניות, </span> </p> <p> <span> לדוגמא: </span> </p> <p> <span> <span> כעס –שמרגישים אותו בבטן, בערה פנימית. הרמב"ן באיגרת המפורסמת שלו (הנקראת איגרת הרמב"ן) כותב על הכעס: "כל הכועס כל מיני גהנום שולטים בו" והכוונה היא כל מי שכועס כל מיני מחלות מתחילות לשלוט בו. </span> </span> </p> <p> <span> <span> הפחד, הדחיה, ההיסוס כו' – שנותנים הרגשה של כיווץ וסגירות. ועוד דוגמאות נוספות ורבות. </span> </span> </p> <p> <span> תחושות הפיזיות הן עניין מאד אישי וסובייקטיבי וקשורות לעולם האסוציאציות של כל אחד, ומאידך כולנו מבינים ויודעים ומרגשים במה מדובר. יש כאן משהו קולקטיבי. </span> </p> <p> <span> <span> היום יודעים לדבר על הקורטיזול. הורמון שמופרש בזמן לחץ. אך אם מערכת הלחץ אינה מאוזנת והורמון זה מופרש בצורה לא מבוקרת יתרונו הופך לחסרונו והוא מתחיל להזיק למערכת החיסון בכך שהוא הורג את התאי דם הלבנים. תאים אלו חיוניים ביותר למערכת החיסון. </span> </span> </p> <p> <span> <span> והרי לכם חיבור ישיר בין גוף לנפש. </span> </span> </p> <p> <span> המחקרים היום מוכיחים: רגשות גורמים להפרשה של חומרים ביוכימיים המשפיעים ישירות על תפקוד התאים. יש קשר פיזיולוגי בין רגשות למערכת החיסון ואת יכולתם של רגשות לעכב או לקדם בריאות. המסקנה הגורפת היתה שהתאים שלנו מרגישים בדיוק את מה שאנחנו מרגישים רגשית. יש זיכרון רגשי תאי! </span> </p> <p> <span> ישנה הוכחה שטראומות, כאבים וקונפליקטים רגשיים שאינם מטופלים כראוי נשארים כלואים בגוף, משבשים את פעילות התאים ובאים לידי ביטוי כמחלות גופניות. מחלות אלה הן שיקוף מדויק של חוויות רגשיות כלואות. ככל שהמטען הרגשי אינטנסיבי יותר, ככל שהקונפליקטים הפנימיים חריפים יותר, כך הביטוי הגופני קשה יותר. </span> </p> <p> <span> מחנק רגשי גורם לחנק גופני כמו באסטמה למשל.  </span> </p> <p> <span> <span> "עצירות רגשית" המאפיינת אנשים ש"שומרים בבטן" באה לידי ביטוי כעצירות גופנית </span> </span> </p> <p> <span> <span> וכאב רגשי מתבטא בכאב גופני. </span> </span> </p> <p> <span> כאשר מטפלים במטען הרגשי הכלוא ומשיבים את ההרמוניה הפנימית – הגוף משקף זאת כהרמוניה גופנית. </span> </p> <p> <span> זיכרונות טעונים רגשית נשמרים יחד עם המטען הרגשי השלילי או החיובי, בתוספת תפיסות שהתפתחו בעקבות האירוע ומנגנוני התמודדות שבחרנו, בזמנו, במטרה למנוע מהישנות אירועים דומים. ליחידה השלמה הזו, הכוללת רגש, תפיסה והתנהגות קוראים הטבעה רגשית. </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <span> הטבעה רגשית היא תבנית המוטמעת בתת-המודע. מרגע הטמעתה, ההטבעה מופעלת באופן אוטומטי בכל סיטואציה שאסוציאטיבית מזכירה לנו את אירוע המקור. </span> </p> <p> <span> התוצאה היא שאנחנו חווים את התבנית המגבילה שוב ושוב במהלך החיים. הישנותן של חוויות מגבילות מחזקת את השפעתה המגבילה של התבנית על הגוף ועל ההתנהלות שלנו בחיים בכלל. זו גם הסיבה שמחלה גופנית בבגרות יכולה להיות משויכת לכאב רגשי שמקורו בילדות. </span> </p> <p> <span> הניסיון הקליני מראה, שעל מנת לפתור הפרעות גופניות באמצעות טיפול רגשי יש צורך לזהות את הדינמיקה הרגשית הספציפית המשויכת עם כל הפרעה גופנית, זאת מתוך שלל האירועים הרגשיים שאדם עובר בחייו. למרות שלפעמים זה אולי נשמע כמו לחפש מחט בערמת שחט, קיימות שיטות יעילות שעוזרות למטפל הרגשי לדייק את המוטיבים הרגשיים שיש לטפל בהם תוך זמן יחסית קצר. כאשר מדייקים את הדינמיקה הרגשית ומטפלים בה – הגוף מגיב כמעט מידית ומגייס את כוחות הריפוי העצמיים שלו לפעולה. </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <span> מה עושים? </span> </p> <p> <span> כדי לזהות את הכאב הרגשי המשויך למחלה גופנית צריך לאתר את הסימבוליקה הרגשית הגלומה בתוך הסימפטומים הגופניים, לזהות איפה בחיים של האדם הקונפליקט הרגשי בא לידי ביטוי, מתי ארע אירוע המקור שגרם לרגשות השליליים בפעם הראשונה ולטפל ברגשות בנקודת ההתחלה שלהם. </span> </p> <p> <span> אם נרצה וגם אם לא, רגשות הם חלק מהחוויה האנושית ואנחנו נמשיך לחוות רגשות נעימים ולא נעימים עד יומנו האחרון. זאת הסיבה שחלק בלתי נפרד של הטיפול הרגשי הוא הקנייה של כלים להתנהלות רגשית בריאה והתמודדות בריאה עם אתגרי חיים טעונים רגשית. כאשר מתמודדים נכון עם רגשות בזמן היווצרותם, מונעים אגירה של רגשות בגוף והתפתחות מחלות גופניות בהתאמה. </span> </p> <p> <span> אנשים שלצד הטיפול הפיזי בעת מחלתם טיפלו גם בצד הרגשי של עצמם מעידים על התרומה הרבה של הטיפול הרגשי בתהליכי ההחלמה שלהם... הם מתארים תחושות של שחרור, לידה מחדש ורמת בריאות גבוהה מזו שלפני המחלה... </span> </p> <p> <span> גם אם התמודדות עם כאב רגשי לא תמיד קלה, ודורש מאמץ, אולי אפילו גדול יותר משמירה על תזונה בריאה, ההשקעה ללא ספק כדאית. טיפול רגשי עשוי לעשות את ההבדל בין החלמה לאי החלמה, גם כשמדובר במחלות כרוניות של שנים ומחלות קשות. </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> </div> Thu, 11 Jul 2024 13:11:50 GMT https://www.beerot-tamar.co.il/my-postbdfa2973 thumbnail main image https://www.beerot-tamar.co.il/my-post <div data-rss-type="text"> <h3> <span> סוד טוב מול סוד רע. מה עושה את ההבדל? </span> </h3> </div> <div> <img src="https://irp.cdn-website.com/320e6328/dms3rep/multi/pexels-photo-26604271.jpeg"/> </div> <div data-rss-type="text"> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span>  ויניקוט אמר באופן מופלא: "זהו אושר להיות חבוי, אך אסון לא להימצא" . </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <span> <span> סוד </span> </span> </p> <p> <span> <span>  </span> </span> </p> <p> <span> <span> כיצד נרקם סוד? </span> </span> </p> <p> <span> <span> על מי הוא שומר? </span> </span> </p> <p> <span> <span> איזה פחד יש שם? </span> </span> </p> <p> <span> <span> עבור מי הפחד? </span> </span> </p> <p> <span> <span> מהו סוד עבורי? </span> </span> </p> <p> <span> <span> מתי אני מגלה /לא מגלה סוד? </span> </span> </p> <p> <span> מה מחזיק הסוד?  </span> </p> <p> <span> על מה הוא שומר? </span> </p> <p> <span> איך מטפלים בסוד? </span> </p> <p> <span> המטרה אינה רק גילוי הסוד. שכן לרב גילוי הסוד או הסתרתו אינה תפתור את הבעיה. מה שמשנה בעיקר הוא העובדה על עצם קיומו. </span> </p> <p> <span> סוד הינו תלוי- תרבות.. ומעיד על העברה בין-דורית של סודות במשפחה.. ( " אצלנו לא מכבסים בחוץ את הכביסה המלוכלכת...). כל משפחה מגבשת לעצמה "מערכת חוקים" לא-כתובה, הסכמים שעוברים בלי מילים. בני המשפחה לומדים מגיל צעיר על קיומם של החוקים. כמו למשל כשילד צעיר מתחלק עם אנשים מחוץ למשפחתו במידע הנחשב לפרטי למשפחה (מספר לגננת ש "אבא היה ברוגז עם אמא") הוא לומד מהר שהדבר גורם מבוכה להוריו , ועדיף שלא יחזור על כך. כל משפחה מגבשת חוקי התקשורת קובעים למי מבני המשפחה מותר לספר על בעיות ורגשות שונים ולמי מהם אסור לספר. מה גלוי ומה פרטי ומה סוד!!! </span> </p> <p> <span> אך איך נעשה הבחנה בין משהו פרטי לבין סוד? </span> </p> <p> <span> מידת הפרטיות המוענקת לילד קשורה בגילו ובמידת האחריות והאמינות שהוא מגלה בתחומים שונים. בעיה זו מתחדדת בעיקר בגיל ההתבגרות . ציפיות מוגזמות המופנות כלפי המתבגר מצד הוריו לספר להם על חוויותיו עלולים להיתפס על ידו כחדירת יתר , כפיקוח וכחוסר אמון. לעיתים משקף הקונפליקט על מידת השיתוף באינפורמציה צורך של ההורה להיות קרוב יותר אל הילד ומעורב יותר בחייו לעומת הצורך של הילד ליתר נפרדות ועצמאות. מצד שני כאשר בני המשפחה נמנעים מפניה לבן משפחה המרבה להסתגר,הוא עלול לתפוס הימנעות זו כחוסר אכפתיות. לא פשוט למצוא דרך ביניים שאינה נוקטת בהתערבות יתר מחד או התערבות מעטה מאידך. דילמה זו מצויה גם אצל המחנכת שהתלמידה נותנת בה אמון שלא לספר את הסוד שהפקידה בידה.. </span> </p> <p> <span> הסתרת הסוד –סיכון וסיכוי רצונו של הפרט לחלוק עם הקרובים לו את קשייו והישגיו כאשר הוא רוצה בכך- הוא מובן מאליו. הבעת השתתפות ותמיכה רגשית נוטעים באדם ביטחון וכוח. </span> </p> <p> <span> לעומת זאת, הסתרה, כיסוי ושמירת סודות כמו גם סילוף וריכוך עובדות מסוימות- מצריכים השקעת אנרגיה נפשית רבה. </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <span> בסוד יש משהו שישפיע על עוד אנשים מלבד שומר הסוד . סוד יושב על הסתרה – ובהסתרה צריך להשקיע הרבה אנרגיה כדי להמשיך ולשמור על הסוד..ההתנהגות מתנהלת בהתאם לסוד. ככל שחולף הזמן הסתרת הסוד נעשית קשה יותר וגוררת שקרים וסודות נוספים. הסוד מביא בעקבותיו תחושות של אשמה, פחד, כאב ובושה. לעתים הסוד נותן כוח לשמור הסוד ( רק לי אמא סיפרה..רק אני יודעת..) הוא יוצר קואליציות . </span> </p> <p> <span> הסוד לא נולד כדי שלא נספר אותו. להפך-הסוד נולד כי לעתים קרובות לא היה מי שישמע אותו. אני רוצה לספר את הסוד אך צריך לדעת שיש מישהו שיוכל להכיל אותו. </span> </p> <p> <span> בסוד יש סיכוי וסיכון- המחיר וההפסד הכרוכים בגילוי הסוד. </span> </p> <p> <span> ככל שרבים התחומים שבהם אפשר לעסוק רק בתוך המשפחה , כך גוברת תחושת האינטימיות והלכידות בה. אולם לעתים קרובות יש לכך מחיר: עלולה להיווצר תחושת ניכור כלפי מי שאינו שייך למשפחה , והאפשרות לגייס עזרה מבחוץ פוחתת. לדו' משפחה "אוסרת" לדבר על מחלתו של אחד מבניה או על משבר גירושין המתרחש בתוכה. היא אינה מאפשרת למוריו של אחד מילדיה מבי"ס להבין את השינויים המתחוללים במצב רוחו או ביכולת הריכוז שלו ומונעת מעצמה את האפשרות לגייס מערכת תמיכה מתאימה עבורו. </span> </p> <p> <span> לעיתים מוטל עומס רגשי כבד על פרט במשפחה ,הנאלץ לשמור סוד בשל חשש שבני משפחה אחרים לא יוכלו להתמודד עם רגשותיהם או שהמידע יפגע ביחסים שבין בני המשפחה. לדו' אב גרוש פנה לעזרה טיפולית עבור בתו בת השש. הוא תאר סימפטום מוזר ומטריד אצל הילדה: היא התלוננה במשך חודש שהיא חוששת ש"הנזלת תברח לה" או ש"הפיפי יברח לה", והיתה שרויה במתח למרות שתקלות אלו לא התרחשו בפועל. הסתבר בטיפול ,שהאב הטיל על הילדה לשמור סוד בדבר קשר שיש לו עם ידידה ותיקה. מחשש שהאם תקנא או תכעס על כך. ובכך הטיל על בתו את האחריות ל"הצלת" יחסיו עם בת זוגו. אחריות כבדה זו גרמה לילדה חרדה קשה שמא ,באקראי , יברח לה... הסוד. </span> </p> <p> <span> הורים רבים נוטים להסתיר מילדיהם מידע כדי לא להעמיס עליהם נטל מיותר. לעתים יש להעביר מידע מכאיב לילד בגיל צעיר, לנוכח הסכנה שמידע זה יתגלה לו ממילא ובדרך לא הולמת. כאשר נשמרים במשפחה סודות מפני הילדים, נוטים הילדים לקלוט רק פרטי מידע מבלבלים ותחושה קשה של סודיות . הם משלימים בדמיונם את הפרטים החסרים ורבים מהם חוששים מן הגרוע ביותר ואינם יכולים לחלוק את רגשותיהם עם הוריהם. אי ההבנה של האירועים המתרחשים סביבם עלולה לגרום לנסיגה ולדיכאון. לעתים קרובות נתקפים ילדים צעירים ברגשות אשם , ונוטלים אחריות של אירועים קשים שאינם קשורים אליהם. לכן יש לשקול את הנזק והתועלת היחסיים של גילוי המידע. </span> </p> <p> <span> סודות בין בני זוג.. בתהליך ההתקרבות האינטימי של בני הזוג עוד בטרם הנישואין, נוצרת בכל אחד מהם הנכונות לשתף את בן זוגו בחוויות אישיות השמורות לאנשים שאליהם הוא מרגיש קרבה מיוחדת. נדרשת מהם מידה רבה של אמון , כדי "להוריד מסכות" ולהודות בקשיים ובחולשות. שיתופו של בן הזוג בסודות האינטימיים לפני הנישואין , בודק את יכולתו "להכיל" ולקבל את בן זוגו, ומהווה מבחן טוב לאיכות חיי הנישואין בעתיד. לעומת זאת, כאשר מגלה בן הזוג לאחר החתונה סוד שהוסתר ממנו קודם לכן במכוון מתעוררת בו תחושה עמוקה של חוסר אמון. הוא חש שנפל למלכודת ושהופעלו עליו מניפולציות, והדבר מעורר בו כעס ודחייה. מצב זה מחמיר , כאשר אחד מבני הזוג שומר על סודו מפני רעהו במשך שנים רבות וחי בפחד מתמיד מפני הגילוי. שיקום הקשר הזוגי תלוי בנכונותם של בני הזוג לפתח ערוצי תקשורת חדשים ולהתבונן מחדש באופי היחסים שביניהם. </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <span> (סוכם מתוך: ברגמן ז', וכהן א' (1994).המשפחה-מסע אל עמק השווה. הוצאת עם עובד. תל אביב.) </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> </div> Thu, 11 Jul 2024 12:40:22 GMT https://www.beerot-tamar.co.il/my-post thumbnail main image